חדי עין בוודאי הבחינו במספר מודעות שפורסמו ברשתות החברתיות המופנות לקהל הישראלי המתארות את מאורעות חגי הקריסמס והשנה האזרחית החדשה בארץ בסוף דצמבר כ-"אירופה". המפרסמים מנצלים את ערגת הישראלים לטייל בחו"ל-דבר שנמנע מהם בשל הגבלות הקורונה. הם מבטיחים להם חוויה אירופית של עצי אשוח, אורות בשלל צבעים ,קישוטים ססגוניים , מופעי אומנות וכמובן אוכל טוב בחיפה ונצרת וכפר-יאסיף וישובים ערבים  ומעורבים אחרים.

מניסיון השנים שעברו יהודים ישראלים רבים אכן יענו ויגיעו בהמוניהם כדי להתבשם מהניחוח של "אירופה" וצפוי שמספרם יגדל השנה בשל הקרקוע הנכפה בארץ עם הרמת ראשו של האומיקרון.

אך המקסם של אירופה או צפון אמריקה או החיקוי החיוור להם בישובים כאן הינו מקסם שווא. אמנם אווירת קריסמס יפיפייה אכן שורה במספר ישובים ערביים, אך בצידה משתוללת אלימות קשה שגבתה רק השנה 118 קורבנות. ואילו באירופה אמנם מופעלים שוקי קריסמס אך השלווה מופרת תדיר ע"י מגיפת קורונה או אלימות מהגרים או המסחור של החגיגות שגורם לאי-צדק משווע וכן פיגועים (כפי שאירע בברלין לפני מספר שנים בשוק קריסמס).

להבדיל מאירועי חגיגות הקריסמס שמעניקים במקרה הטוב מפלט ותקווה זמנית לעולם שליו ושקט, אך חג המולד במשמעותו המקורית (הולדת ישוע) הוא התקווה האמתית. לא אתעכב  על ההיסטוריה שהכניסה אל החגיגות את עץ האשוח או סנטה קלאוס, שמעניקים לחגיגה אופי נעים, אלא אתייחס למאורע שבגינו חוגגים אותו מאות מיליונים ברחבי העולם כיום.

לפי הנצרות ומאז חטאי אדם וחווה, נפל העולם כולו בחטא. בכך נפרם הקשר עם הבורא שסובלנותו לחטא סותרת את טבעו. מחד אלוהים הינו כליל הצדק ולכן שומה על בני האנוש למות בשל חטאיהם והתמרדותם נגדו. מצד שני , אלוהים הוא האהבה עצמה ואהבתו לבריאתו הינה אין-סופית. לכן הביא אלוהים את הפתרון הזמני לכפר על החטא ולחדש את הקשר וההתחברות שהיא משאת נפשו עם בני האנוש, דרך קורבנות מבעלי החיים. אך הוא חתר לפתרון שיתקן את הפגם הנובע מהחטא של בני האנוש, ולא כפתרון זמני. הדרך ליישב בין אהבתו לצדק האלוהי הייתה ע"י תשלום החוב בעצמו. השופט ישלם הקנס עצמו. הוא לא יבטל הקנס ובכך יהפוך הדין למגוחך. הוא ישלם בעצמו כדי לכפר על הפרת הדין. וכמאמר המנצח מבני קורח: חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ (תהלים פ"ה: י"ב.)

מועד כניסת אלוהים אל העולם הייתה עם לידת ישוע בבית לחם. אליבא דברית החדשה הפך אלוהים לבן אנוש ("התאנש" בלשון התיאולוגיה הנוצרית) דרך בנו יחידו ישוע. הוא חי בעולמנו וחווה כבן אנוש שלם את מה שבני אנוש חוו (למעט החטא) ובן אלוהים שלם באותו זמן. הוא מת על הצלב כדי לקיים את שליחותו השמימית. בכך הוא כפר על חטאי האנושות. העם הקדום הקריב קורבנות של בעלי חיים כדי לכפר באופן זמני על החטאים אך ישוע הגיע , תחילה כתינוק בבית לחם, כדי שיכפר על חטאי העולם כולו.

הוא לא הסתפק בכך אלא הקים ממלכת אלוהים העולם כאן דרך משנתו. המאמינים שקיבלו את משנתו פועלים בעולם לפי ערכיו הכוללים אהבה וסלחנות וכיבוד ואהבת האויב. אנשים אלה פועלים למען עולם טוב וצודק יותר ועושים את העולם למקום טוב יותר.

זוהי הממלכה הצודקת ברת קיימא שאליה צריך לשאוף ולא התמונה המזויפת של חגיגות קריסמס זמניות.